במאמר זה נדון בעלויות האנרגיה הסולארית בישראל וברמת הייצור הנוכחית של המדינה. נסתכל גם על השחקנים העיקריים בתעשיית האנרגיה הסולארית. ממשלת ישראל והמגזר הפרטי מחויבים שניהם להשתמש באנרגיה סולארית לייצור חשמל. העלויות צפויות לרדת ככל שאנרגיה סולארית תגדל בפופולריות בארץ.
עלויות אנרגיה סולארית בישראל
ממשלת ישראל אישרה תעריפי הזנה למפעלים סולאריים. התוכנית מכסה תחילה תחנות כוח סולאריות עד 50 מגה וואט למשך שבע שנים. בדצמבר 2009 הודיע משרד התשתיות הלאומיות כי התוכנית תורחב כך שתכלול תחנות כוח סולאריות בינוניות. הטכניון – המכון הטכנולוגי לישראל אסף את משאביו לפיתוח פרויקטים של אנרגיה סולארית.
חשמל סולארי עולה בערך 25 אחוז פחות מפחם או גז טבעי. עלות זו אינה כוללת השפעות חיצוניות, כגון זיהום הנגרם משריפת דלקים מאובנים. חשמל סולארי מתחדש ונקי, וניתן לייצר אותו בכמויות אדירות. כמו כן, ניתן להפיק כמות גדולה של אנרגיה סולארית, שתאפשר חשמל זול יותר.
השלב הראשון בהקמת מערכת פאנלים סולאריים הוא פנייה לחברה המוכרת פאנלים סולאריים. ישנן מספר חברות בישראל המציעות שירות זה. חשוב לבצע מחקר שוק לפני בחירת חברה. במידת האפשר, חפש המלצות מאחרים באותו ענף. עלות מערכת פאנלים סולאריים בישראל נעה בין 60 ל-100 אלף שקלים, כאשר גודל המערכת הוא הגורם הקובע ביותר.
ממשלת ישראל קבעה יעדים לייצור אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. המדינה תצטרך להתקין 18 עד 23 GW של פרויקטים סולאריים ו-5.5 גיגה וואט של נפח אחסון עד 2030. הפוטנציאל הכולל להתקנת PV סולארי בישראל הוא כ-26 GW, עם שמונים וחמישה אחוזים ממנו מותקן על גגות בניין. שני שלישים נוספים ממנו יהיו על קרקע חקלאית. מפת הדרכים החדשה לאנרגיה מתחדשת ממליצה גם על הקמת מסגרת רגולטורית לניהול אנרגיה מתחדשת מבוזרת.
ממשלת ישראל מעודדת פרויקטים סולאריים דו–שימושיים. במחצית הראשונה של 2022 נרשמה עלייה של 12% בהתקנות של מערכת סולארית, שצפויה להגיע ל-20% עד סוף השנה. בסופו של דבר, הממשלה מקווה להגיע ליעד של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030. זהו צעד ענק קדימה באנרגיה מתחדשת בישראל.
למרות ההבדל בעלויות בין אנרגיה סולארית לדלק מאובנים, חברות ישראליות מוכיחות שהטכנולוגיה עובדת. חברות אלו מפתחות תחנות כוח פוטו–וולטאיות המגובות באחסון סוללות ויספקו חשמל בעלות נמוכה יותר מדלקים מאובנים. בנוסף, מתכננת רשות החשמל ליישם רפורמה מבנית מקיפה לאורך שמונה שנים.
רשות החשמל, המהווה חלק ממשרד האנרגיה, אחראית על קביעת תקנות ותמריצים כספיים. גם משרד האוצר חייב לממן את היוזמה. חברת הניהול המפקחת על רשת החשמל אחראית על תכנון התשתיות. חברה זו עובדת על תוכנית משולבת מקיפה שתספק נתונים על ייצור אנרגיה מתחדשת, הרחבת רשת ודרישות אחסון. לאחר מכן תיישם זאת על ידי חברת החשמל.
מלבד היותם דרך חסכונית להפחתת חשבונות האנרגיה, מערכות אנרגיה סולארית גם עוזרות לסביבה. הם מפחיתים את השימוש באנרגיה על ידי הפחתת הזיהום ומלחמה בשינויי האקלים.
ייצור שוטף של אנרגיה סולארית בישראל
ממשלת ישראל אישרה יעד לייצר 10 אחוזים מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים עד שנת 2020. בין משאבים מתחדשים אלו, צפויות תחנות כוח תרמיות סולאריות ותחנות כוח פוטו–וולטאיות (PV) לייצר כ-70 אחוז מהסך הכולל הזה. החלק הנותר צפוי להגיע ממקורות אחרים, כמו רוח וביומסה.
ישראל מחויבת להגדיל את כושר הייצור שלה PV. עם זאת, האתגר העיקרי הוא מחסור בקרקע. כדי לטפל בבעיה זו, ממשלת ישראל מקדמת פרויקטים סולאריים דו–שימושיים תוך שימוש בגגות, מאגרי מים ואגרו–וולטאיים. בעוד שחלק מהישראלים לא יוכלו להרשות לעצמם לבנות תחנות כוח סולאריות משלהם, אחרים יוכלו לקצור החזר דו ספרתי על ההשקעה.
אנרגיה סולארית היא מקור אנרגיה מתחדשת מבטיח שיכול לעזור לישראל לעמוד ביעדים השאפתניים שלה לצמצם את התלות בדלקים מאובנים מיובאים. בנוסף, בארץ יש שכיחות גבוהה של שמש, מה שהופך אותה לאידיאלית לייצור חשמל סולארי. עם זאת, חשוב לציין שהחוקים בישראל אינם מחייבים עדיין התקנת פאנלים סולאריים על הגג. בנוסף, ישנם כמה אתגרים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים שיש להתגבר עליהם לפני שהמשאב האנרגטי המתחדש יקבל אימוץ נרחב.
לישראל יש מטרה שאפתנית להפוך למדינת אנרגיה מתחדשת מלאה, מה שאומר שהיא חייבת להשקיע באנרגיה סולארית. זה יעזור למדינה להפחית את הסתמכותה על נפט זר, שהוא גורם משמעותי לשינויי אקלים. ישראל מייבאת כיום 90% מהנפט שלה ממדינות באזור הכספי והרוסי. כתוצאה מכך, כל אי יציבות באזורים אלה עלולה להשפיע לרעה על כלכלת ישראל ועל ביטחונה.
לישראל יש שוק אנרגיה סולארית מתפתח, אבל הדרך עוד ארוכה עד שהמדינה תהיה תלויה לחלוטין באנרגיה מתחדשת. למרות ייצורו הנוכחי של אנרגיה סולארית, ההערכה היא שגז טבעי יהווה את רוב צרכי האנרגיה של ישראל בשנים הקרובות.
חלקה הדרומי של ישראל מתאים במיוחד לאנרגיה סולארית. בגלל הרמות הגבוהות של קרינת השמש ומהירות הרוח הגבוהה שלו, אזור זה הוא ביתם של מספר מתקני אנרגיה מתחדשת. אחת מהן היא תחנת הכוח הסולארית צאלים, שתהיה בהספק מותקן של 120 מגה וואט. אחרת היא מעלה גלבוע בהספק של 11.9 מגה וואט. פרויקט נוסף נמצא כעת בעבודות באשלים, בהספק מתוכנן של 121 מגוואט.
מבחינת דלקים מאובנים, לישראל יש מאגרי גז טבעי משמעותיים, שהופכים אותה לאחת המדינות העשירות באנרגיה בעולם. ישראל היא שחקנית מרכזית בשוק הגז, יחד עם מדינות כמו בריטניה ובנגלדש. נכון לשנת 2018, עתודות הגז הטבעי המוכחות של המדינה עומדות על 176 Bcm ו-0.6 טריליון רגל מעוקב (Tcf).
שחקנים מרכזיים בענף האנרגיה הסולארית בישראל
אנרגיה סולארית היא תעשייה צומחת בישראל, אשר תוכל לייצר בסופו של דבר 100% מהחשמל במדינה ממקורות מתחדשים. כיום, פאנלים סולאריים זמינים למגורים ולמסחר, וניתן להתקין אותם על גג רכב או אפילו על פני כביש. לממשלת ישראל יש יעד לחסל תחנות כוח פחמיות עד שנת 2030, מה שיפתח הזדמנויות רבות לתעשיית האנרגיה הסולארית. בנוסף, מתכננת המדינה לעבור לתמהיל אנרגיה עם לפחות 17% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. מתוך מחשבה על מטרה זו, קיימת תוכנית לאומית חדשה לייעול התקנות ולעידוד צמיחת האנרגיה הסולארית.
מספר חברות בישראל עסקו בפיתוח מערכות אנרגיה סולארית. חלק מהחברות הללו כוללות את BrightSource Energy ואורמת טכנולוגיות, שבנו את המתקן הגדול בעולם לייצור חשמל סולארי ליד ים המלח. חברות אלו עוסקות גם בייצור של אנרגיה גיאותרמית ומוחזרת. לחברה כמו בטר פלייס, שהוקמה על ידי עופר ינאי, הייתה פוטנציאל משבש בשוק האנרגיה הסולארית. עם זאת, פשיטת הרגל של החברה במאי 2013 הייתה סימן טוב לתעשייה הסולארית בישראל.
ממשלת ישראל התקדמה משמעותית בפיתוח אנרגיה סולארית והיא בדרך לעמוד ביעד 10% האנרגיה המתחדשת שלה עד שנת 2020. עם זאת, ישנם חששות וסיכונים רבים סביב פיתוח האנרגיה הסולארית בישראל. למרות האתגרים הללו, ישראל עומדת להפוך למובילת אנרגיה סולארית. עם הקמת חוות סולאריות בנגב, העשייה במדינה נמצאת במעקב צמוד של פוליטיקאים ושוחרי איכות הסביבה.
ישראל עושה דחיפה אדירה להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת והציבה יעדים שאפתניים לעתיד. בחודש יוני חשפה ממשלת ישראל תוכנית אנרגיה מתחדשת הקוראת לייצור של 15 גיגה וואט של קיבולת סולארית עד שנת 2030. זוהי בקשה גדולה לתעשיית האנרגיה בישראל.
שוק האנרגיה המתחדשת בישראל צפוי לצמוח ב–CAGR של למעלה מ-6% בעשור הקרוב. ברבעון הראשון של 2020, התפרצות COVID-19 עיכבה את השלמתם של פרויקטים רבים וצמצמה את ההשקעות. עם זאת, בטווח הארוך יותר, הדרישה הגוברת לטכנולוגיות אנרגיה נקייה ומדיניות ממשלתית תומכת צפויה להניע את התעשייה. עם זאת, כמה אתגרים יעכבו את צמיחת השוק, כמו קרקע מוגבלת.
ממשלת ישראל הקימה מרכז לאומי לבדיקות טכנולוגיות סולאריות בשנת 1985. ממוקם בשדה בוקר בנגב, מטרתו המקורית של המרכז הייתה להדגים פיתוח טכנולוגיות סולאריות חלופיות. במיוחד, המרכז בדק שקתות מראה פרבוליות גדולות לחימום מים.
ישראל פעילה גם בתחום הביו–אנרגיה, כאשר קיבולת תעשיית הביו–אנרגיה במדינה נאמדת להגיע ל-26 מגוואט עד שנת 2020. למדינה מספר מפעלים המייצרים ביו–גז וביומסה לאנרגיה. כך למשל, מפעל הביוגז הגדול ביותר, שפדן, מנהל יותר מ-350 אלף מ"ק של שפכים מדי יום. מפעל ביוגז נוסף, גלם, משתמש ב-25 אלף טון שבבי עץ בשנה. בינתיים, לדודאים, מיזם לייצור גז להטמנה, הספק מותקן של 2.2 מגה וואט.