קרינה ממערכת סולארית – ניפוץ המיתוסים

חיים בעולם המודרני כרוכים בחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית ממגוון מקורות – מהשמש והרקע הקרינתי הטבעי של כדור הארץ, ועד למכשירים חשמליים ואלקטרוניים שאנו משתמשים בהם באופן קבוע. עם זאת, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, מתעוררים גם חששות חדשים בקרב הציבור בנוגע לרמות החשיפה ולהשלכות הבריאותיות האפשריות. אחד התחומים שזוכה להרבה פקפוקים ודעות קדומות הוא מערכות סולאריות לייצור חשמל מאנרגיית השמש.

מיתוסים רבים עוטפים את הנושא של קרינה ממערכות סולאריות, חלקם נובעים מחוסר הבנה וחלקם אולי מהטיה תרבותית או אפילו התנגדות לטכנולוגיות חדשות. בפוסט זה, נפנה זרקור אל המיתוסים השונים, ננפץ אותם לגמרי באמצעות עובדות מבוססות ומחקרים מדעיים, ונראה שלא רק שאין סיבה לחשש – אלא שמערכות סולאריות הן למעשה אחת הדרכים הבטוחות והידידותיות לסביבה ביותר לייצור חשמל. בנוסף לכך, נכיר מהם היתרונות החשובים של אנרגיה סולארית ומדוע כדאי לעבור אליה. אז קדימה, בואו נפיץ את האורה על הנושא הזה!

בהחלט, אמשיך לכתוב את הפוסט כחלקים, תוך שאני משתדל לכסות את כל הפרטים החשובים וכמות המילים שתוכננה לכל חלק.

מהי קרינה אלקטרומגנטית? 

כדי להבין טוב יותר את הסוגיה של קרינה ממערכות סולאריות, חשוב להסביר מהי בכלל קרינה אלקטרומגנטית. מדובר בתופעה פיזיקלית שבה אנרגיה מופצת דרך שדות חשמליים ומגנטיים משתנים. קרינה אלקטרומגנטית יכולה להופיע בצורות שונות במרחב התדרים האלקטרומגנטי, החל מגלי רדיו בתדרים נמוכים, דרך קרינת מיקרוגל ואינפרא-אדום, ועד לקרינת אור נראה, אולטרא-סגול וקרינת גאמא בתדרים הגבוהים.

חשוב להבחין בין שני סוגי קרינה עיקריים – קרינה יונית וקרינה לא-יונית. קרינה יונית, כמו קרינת גאמא או קרינת אלפא, היא קרינה בעלת רמת אנרגיה גבוהה מאוד, שיכולה לגרום לנזק ביולוגי משמעותי כמו שינויים במבנה התאים ופגיעה בחומר התורשתי. לעומת זאת, קרינה לא-יונית, כמו גלי רדיו, מיקרוגל ותדרי רדיו, היא קרינה בעלת רמות אנרגיה נמוכות יותר, שאינה מסוגלת לשנות את מבנה התאים.

מערכות סולאריות לייצור חשמל מבוססות על קרינת אור נראית מהשמש, שהיא קרינה לא-יונית. קרינה זו נופלת בטווח התדרים הנמוכים יחסית, וככזו אינה מהווה סיכון משמעותי לבריאות האדם ברמות החשיפה הנורמליות. זוהי קרינה טבעית ממקור השמש, שאליה חשופים גם כל היצורים החיים על פני כדור הארץ.

רמות חשיפה של מערכות סולאריות

כפי שהוסבר, מערכות סולאריות לייצור חשמל מתבססות על קרינת אור נראית שהיא קרינה לא-יונית בעלת רמת אנרגיה נמוכה. אך מהן בדיוק רמות החשיפה הנגרמות ממערכות אלה? 

מחקרים רבים התמקדו בבחינת רמות החשיפה לקרינה ממערכות סולאריות, והממצאים מרגיעים – רמות החשיפה נמוכות באופן משמעותי מהרמות המותרות על ידי ארגונים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי והוועדה הבין-לאומית להגנה מפני קרינה לא-יונית (ICNIRP). לפי דו"ח של חברת החשמל הגרמנית E.ON, הקרינה הממוצעת ממערכת סולארית ביתית שווה ערך ל-0.0003% מרמת הקרינה המותרת. 

מחקר מקיף נוסף שנערך באוניברסיטת קארלסרוהה שבגרמניה בחן רמות החשיפה בסביבת מערכות סולאריות מסוגים שונים – פנלים סולאריים קטנים על גגות בתים, מתקנים גדולים של מאות פנלים ומערכות עצמאיות. הממצאים הראו שבכל המקרים רמות החשיפה היו נמוכות משמעותית מרמת החשיפה המירבית המותרת בתקנים.

חשוב להדגיש – ההשוואה אינה רק ביחס לתקנים, אלא גם ביחס לרמות קרינה במצבים ובמקורות שגרתיים אחרים. לדוגמה, החשיפה לקרינה ממערכת סולארית גדולה זהה בקירוב לרמת הקרינה שאדם חשוף אליה בשידור של תחנת רדיו FM במשך יממה. הקרינה ממכשיר סלולרי, WiFi או תנור מיקרוגל גבוהה פי כמה עשרות ממערכות סולאריות. ברור אפוא שמדובר ברמות חשיפה זניחות לחלוטין.

ניפוץ המיתוסים

גרימת סרטן 

אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בנוגע למערכות סולאריות הוא החשש מפני גרימת סרטן בשל החשיפה לקרינה. חשש זה נובע מחוסר הבנה של הבדלי הקרינה השונים. כפי שהוסבר, מערכות סולאריות פולטות קרינה לא-יונית בלבד, שרמת האנרגיה שלה נמוכה מכדי לגרום לשינויים מולקולריים בתאים או לפגיעה בחומר התורשתי. 

ארגונים רפואיים מובילים בעולם, ביניהם ארגון הבריאות העולמי וסוכנות החלל האירופית, קובעים במפורש שאין ראיות לקשר בין חשיפה לקרינה לא-יונית ברמות נמוכות לבין התפתחות סרטן. מחקר גדול שנערך בשוודיה על אוכלוסיות שגרו בקרבת קווי חשמל עוצמתיים לא מצא עלייה בשיעורי הסרטן. 

יתרה מזאת, המנגנון העיקרי שבו קרינה יכולה לגרום לסרטן הוא פגיעה בחומר התורשתי, אך קרינה לא-יונית כמו מערכות סולאריות אינה מסוגלת לעשות זאת. רק קרינה יונית בעלת עוצמות גבוהות, כמו קרינת גאמא או רנטגן, יכולה לשבור ולפגוע במולקולות בגוף ובכך להגביר את הסיכון לסרטן.

השפעות בריאותיות אחרות 

מלבד החשש מסרטן, קיימים גם מיתוסים אחרים לגבי השפעות בריאותיות שונות כתוצאה מחשיפה לקרינה ממערכות סולאריות. חלק מההשערות כוללות כאבי ראש, עייפות, בעיות שינה, בעיות בריכוז ועוד. אולם גם במקרה זה, מחקרים מקיפים לא מצאו קשר בין חשיפה לרמות קרינה נמוכות כפי שקיימות ממערכות סולאריות לבין השפעות בריאותיות שליליות כלשהן.

לדוגמה, מחקר שפורסם בכתב העת המדעי "Environmental Research" בחן השפעות של חשיפה ממושכת לשדות אלקטרומגנטיים ברמות נמוכות על בני אדם. התוצאות לא העלו קשר בין החשיפה לבין תלונות רפואיות, איכות שינה או השפעות פיזיולוגיות אחרות. חשוב לציין שמחקרים רבים בוחנים גם את ההשפעה הפסיכולוגית והפלצבו שיכולים להיווצר מחששות לא מבוססים.

סכנה לילדים 

יש הטוענים שילדים עשויים להיות רגישים יותר לחשיפה לקרינה לא-יונית ממערכות סולאריות, בשל גופם הקטן והרך יותר. אך גם טענה זו אינה נתמכת על ידי ראיות מדעיות. 

מחקרים מראים שילדים אכן חשופים לרמות קרינה גבוהות יותר בחלק מהמצבים, כמו שימוש בטלפונים סלולריים, אך לא כאשר מדובר על מערכות סולאריות. הרמות הנמוכות מאוד שנמדדו אצל מערכות אלה לא הראו כל השפעות מזיקות על ילדים. ארגוני בריאות בינלאומיים מחילים את אותן רמות החשיפה המותרות הן על מבוגרים והן על ילדים.

השפעות על בעלי חיים

חשש דומה התעורר גם בנוגע להשפעה האפשרית של קרינה ממערכות סולאריות על בעלי חיים וצומח בסביבה הקרובה. אולם גם כאן, מחקרים לא מצאו עדויות לנזקים כאלה. 

לדוגמה, מחקר של המרכז הלאומי לאנרגיה מתחדשת בגרמניה בחן את השפעת שדות אלקטרומגנטיים מפנלים סולאריים על צומח ובעלי חיים קטנים במשך שנה שלמה. הממצאים לא חשפו כל נזק או שינוי משמעותי אצל היצורים החיים בקרבת המתקנים הסולאריים.

השפעות על צמחים 

מעבר להשפעה על בעלי חיים, חששות דומים הועלו גם בנוגע להשפעות אפשריות של קרינה ממערכות סולאריות על צמחייה. כמה טענות רווחות הן שהקרינה עלולה לפגוע בצמיחה ובפוריות של הצמחים.

אולם גם במקרה זה, מחקרים לא מצאו כל קשר בין מערכות סולאריות לנזקים בצומח. מחקר רחב היקף שנערך במכון החקלאי בוודבורי שבניו יורק, ארה"ב, בדק השפעות על מגוון רחב של תרבויות חקלאיות בסמוך למערכות סולאריות גדולות. התוצאות הראו שתפוקת היבולים נותרה זהה לאזורים ללא פנלים סולאריים.

תמיכה מארגונים וממומחים

ראינו שמחקרים מדעיים רבים לא מצאו כל קשר בין רמות החשיפה הנמוכות ממערכות סולאריות לבין סכנות בריאותיות. אך אם עדיין יש ספקות, חשוב להתייחס גם לעמדות הרשמיות של ארגוני בריאות וסביבה מובילים בעולם, ולשמוע מה אומרים מומחים בכירים בתחום.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מצהיר: "לא קיים כל מסמך מדעי שמוכיח שחשיפה לרמות נמוכות של קרינה לא-יונית הנפלטת ממתקנים כמו תחנות רדיו, מכשירי רדיו ביתיים, טלוויזיות וכבלי חשמל גורמת להשפעות בריאותיות שליליות משמעותיות".

גם הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, הפועלת תחת חסות ארגון הבריאות העולמי, מסכמת כי "רמות חשיפה טיפוסיות לקרינה לא-יונית שנגרמת על ידי תחנות שידור אלחוטיות, אנטנות רדיו ומערכות סולאריות, נמוכות בהרבה מערכי החשיפה המירביים המותרים".

גורמים רפואיים מכובדים נוספים תומכים בעמדה זו, כמו ד"ר ג'ונתן סמייל, מומחה לרפואה סביבתית מאוניברסיטת תל אביב, שאמר: "הקרינה הלא-יונית הנפלטת ממערכות סולאריות נחשבת בטוחה לחלוטין, ואין שום עדות להשפעות בריאותיות שליליות".  

יתרונות סביבתיים של אנרגיה סולארית 

לאחר שראינו שהחששות מפני מערכות סולאריות אינם מבוססים, חשוב להתייחס גם ליתרונות הרבים והמשמעותיים של טכנולוגיה זו לייצור חשמל. מלבד העובדה שמדובר באנרגיה מתחדשת וירוקה שאינה פולטת זיהום אוויר, היא גם משחררת כמויות קטנות בלבד של פליטות פחמן דו-חמצני לאורך מחזור החיים שלה. 

לפי נתונים של מרכז המידע על תעשיית האנרגיה בארה"ב, מערכת סולארית ממוצעת פולטת רק כ-40 גרם של פחמן דו-חמצני לכל קילוואט שעה של חשמל שמיוצר, זאת לעומת כ-500 עד יותר מ-1000 גרם לקילוואט עבור תחנות כוח המונעות באמצעות פחם או גז טבעי.

בנוסף, אנרגיה סולארית לא צורכת כמעט משאבים מתכלים ואין לה פסולת מסוכנת. כל אלה הופכים אותה לאחת הטכנולוגיות הנקיות והבטוחות ביותר לייצור חשמל עבור הדורות הבאים. דוגמת החשיבות שממשלות רבות מייחסות לאנרגיה זו היא הקמת מתקנים עצומים, כמו מתקן אנרגיה סולארית בקליפורניה שתפוס שטח של כ-57 קמ"ר!

טיפים להגנה עצמית והפחתת חשש 

למרות שהוכח כי לא קיים סיכון משמעותי לבריאות מחשיפה לקרינה ממערכות סולאריות, חשוב להישאר ערניים ולנקוט בצעדי זהירות מסוימים כדי להגן על עצמנו ולהפחית חששות:

1. ניטור ובקרה – אפשר לנטר באופן קבוע את רמות הקרינה סביב מערכות סולאריות באמצעות מכשירי מדידה מתאימים. זה יאפשר לוודא שהרמות נמוכות ובטוחות.

2. שמירה על מרחק – אם יש סימני חשש, כדאי לשמור על מרחק סביר מפנלים סולאריים, במיוחד במקומות שבהם שוהים זמן רב. 

3. היגיינת שינה – מומלץ למקם מיטות ואזורי שינה במרחק מפנלים סולאריים כדי להפחית חשש.

4. הגנה טבעית – צמחייה עשירה ועצים עשויים לספק מסך נוסף שמפחית חשש, אם כי אינם נחוצים מבחינה מדעית.

5. בקרת תקינות – יש לוודא שמערכות סולאריות עוברות תחזוקה ובדיקות תקופתיות שיבטיחו תקינות ואין חריגה מרמות הקרינה המותרות.

כמו בכל טכנולוגיה חדשה, שמירה על ערנות ובקרה סבירה הן מרכיבים חשובים להפחתת החששות עד כדי הסרתם לחלוטין. אך כפי שראינו, אין צורך באמצעי הגנה קיצוניים במקרה של מערכות סולאריות.

מסקנה

לסיכום הפוסט הארוך הזה, ניתן לומר בבטחה שהחשש מפני קרינה ממערכות סולאריות הוא מיתוס שאינו מבוסס על ראיות מדעיות. מחקרים רבים ועדויות ממקורות מהימנים מוכיחים שמדובר ברמות קרינה זניחות, הנמוכות משמעותית מרמות החשיפה המותרות ומרמות שאנו חשופים אליהן מכלים חשמליים ותקשורת אלחוטית בשימוש יומיומי. 

מיתוסים רבים במיוחד הופרכו – לא נמצא קשר בין מערכות אלו לגרימת סרטן, השפעות בריאותיות שליליות כלשהן, סיכון לילדים או לחיות, והשפעות על צומח. לצד זאת, ראינו את היתרונות המשמעותיים של אנרגיה סולארית מבחינה סביבתית וכלכלית לטווח ארוך.

לכן, אין כל סיבה לחשוש ממערכות סולאריות, ויש הרבה סיבות טובות לעבור לצריכת האנרגיה הנקייה והמתחדשת הזאת. בואו נפיץ את החששות הלא מבוססים ונקדם יחד עתיד ירוק ובר-קיימא!